אתה כבר מקבל כסף. לא הרבה, אבל מקבל.
שלוש מאות שקל בביט על לוגו לחבר של חבר. אלף שקל בהעברה על ניהול עמוד אינסטגרם של איזה סטודיו. משהו. וכל פעם שזה נוחת בחשבון עובר לך בראש אותו משפט קטן, ואתה מגרש אותו תוך שנייה:
"רגע. אני לא אמור לפתוח משהו על זה?"
ואז אתה סוגר את המחשבה, כי "לפתוח עסק" נשמע כמו פרויקט. נשמע כמו רואה חשבון בריטיינר, ומשרד רשום, ותאריך שממנו אין דרך חזרה.
זה לא פרויקט. זה טופס.
והחלק שבאמת מוזר כאן הוא שהמדינה, מכל השחקנים האפשריים במגרש, היא זאת שהפכה את זה לקל. ב-2024 היא שינתה את הכללים בשקט, ורוב האנשים שהשינוי נכתב בשבילם לא שמעו עליו מעולם. אני שמעתי עליו באיחור של שנת מס שלמה, אז אני לא במקום לשפוט.
אז בוא נעשה את החשבון עד הסוף, בשקלים. כמה עולה לפתוח, כמה מס באמת יוצא מהכיס, ומאיזה סכום זה בכלל מתחיל להיות שאלה.
עוסק פטור זה לא סוג של עסק. זה סוג של פטור
השם מבלבל כמעט את כולם, אז נפרק אותו. הפטור הוא לא ממס הכנסה. אף אחד לא פטור ממס הכנסה. הפטור הוא ממע"מ.
מע"מ הוא 18 אחוז שהמדינה גובה על כל עסקה בישראל. עוסק מורשה הוא בעצם גובה מיסים לא בשכר: הוא מוסיף את ה-18 האלה למחיר שלו, אוסף אותם מהלקוח, ומעביר אותם הלאה. הכסף רק עובר דרכו.
עוסק פטור לא נכנס למשחק הזה בכלל. הוא לא גובה מע"מ ולא מעביר מע"מ. המחיר שהוא אמר ללקוח הוא המחיר שנכנס לחשבון.
וזה נשמע כמו יתרון ענק, אבל רק חצי ממנו אמיתי. אם הלקוח שלך הוא עסק, ה-18 אחוז לא מזיזים לו כלום, כי הוא מקזז אותם ממילא. אם הלקוח שלך הוא בן אדם פרטי, הוא באמת משלם אצלך פחות על אותה עבודה. עסק שעובד מול לקוחות פרטיים, כלומר צלמים, מאמנים, מעצבים ומורים פרטיים, מרוויח מהמעמד הזה יותר מכולם.
מה שאתה מוותר עליו: אתה גם לא מקזז מע"מ על מה שאתה קונה לעסק. המחשב, התוכנות, הפרסום. שילמת עליהם מע"מ, והוא נשאר שם.
ויש תקרה. 122,833 שקל מחזור בשנה ב-2026, שזה בערך 10,200 שקל בחודש. מחזור זה כל הכסף שנכנס, לא מה שנשאר לך ממנו. עברת אותה, גם בשקל, עוברים למעמד של עוסק מורשה.
עד כאן זה מה שכתוב בכל מדריך. עכשיו החלק שכמעט לא מספרים.
כמה עולה לפתוח את זה?
כלום.
לא "כמה מאות שקלים". לא "תלוי ברואה החשבון". כלום, ורשות המסים כותבת את זה בעצמה על עמוד השירות: "השירות ניתן ללא עלות".
וזה גם לא שלושה מסלולים נפרדים, כמו שעדיין מספרים בהרבה מקומות. יש היום בקשה מקוונת אחת שפותחת את התיק גם במע"מ וגם במס הכנסה. ואם מתברר מהנתונים שצריך גם תיק בביטוח לאומי, רשות המסים מודיעה להם על זה בעצמה. אתה לא פונה לביטוח לאומי בכלל.
הנה הקישור, כדי שלא תצטרך לחפש: בקשה לפתיחת תיק עוסק פטור באתר רשות המסים.
(ואם מישהו כבר הפחיד אותך עם המספרים 821 ו-5329, אלה הטפסים שיושבים מאחורי המסך. אתה לא צריך לפגוש אותם.)
מה שכן כדאי להכין מראש, וזאת כל הרשימה:
- תעודת זהות
- אישור ניהול חשבון בנק
- חוזה שכירות, ורק אם העסק יושב בנכס שכור
אתה מדמיין את זה כמו טקס. תור, מספר, פקידה, חותמת, ורגע שבו מישהו מסתכל עליך ומחליט אם אתה ראוי. בפועל אין שם אף אחד שמסתכל עליך. יש שם שדות.
הסייג האמיתי היחיד הוא מי אתה. תקנה 13 לתקנות מע"מ קובעת רשימת מקצועות שחייבים להיפתח כעוסק מורשה, בלי קשר לכמה הם מגלגלים: רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, אדריכלים, מהנדסים, פסיכולוגים, מתווכים, סוחרי רכב וחוקרים פרטיים.
אם אתה מעצב, כותב, מצלם, עורך וידאו, בונה אתרים, מנהל קמפיינים, מלמד משהו או מוכר משהו באינטרנט, אתה בדיוק בפנים.
ופה זה נהיה מעניין: מ-2024 העסק הקטן כבר לא צריך להתנהג כמו עסק
הדבר שבאמת מרתיע אנשים הוא לא הפתיחה. הפתיחה לוקחת ערב אחד. מה שמרתיע זה מה שקורה אחרי: לשמור כל קבלה, לתייק, לזכור, להגיש דוח שנתי, לשלם מקדמות למישהו על הכנסה שעוד לא קיבלת.
וזה בדיוק החלק שנמחק.
ב-2024 המדינה פתחה מסלול חדש לעסקים הקטנים וקראה לו "בעל עסק זעיר". השם לא מחמיא. מה שיש בפנים כן.
המסלול פתוח למי שלא עובר את אותה תקרה, 122,833 שקל בשנה, והוא נותן ארבעה דברים:
- ניכוי אוטומטי של 30 אחוז מהמחזור כהוצאה. בלי קבלות, בלי הוכחות, בלי חשבוניות. גם אם לא הוצאת שקל אחד
- דיווח שנתי מקוצר במערכת מקוונת, במקום דוח שנתי מלא למס הכנסה
- אין מקדמות מס במהלך השנה
- בדרך כלל אין הצהרת הון
(רשמית זה תיקון 265 לפקודת מס הכנסה, אם מישהו ישאל אותך במסיבה. הוא לא ישאל.)
תעצור רגע על הראשון, כי הוא הכי גדול. המדינה מוותרת מראש על 30 אחוז מההכנסה שלך כאילו הוצאת אותם, בלי לבקש לראות. מי שעובד מהלפטופ בבית, וההוצאות האמיתיות שלו הן תוכנה בשבעים שקל בחודש, פשוט קיבל מתנה.
זה בערך כאילו חדר הכושר מתקשר אליך מיוזמתו, מודיע שהוא שם לב שאתה מגיע פעם בשבועיים, ומוריד לך את המנוי בעצמו. גופים גדולים לא מתנהגים ככה. הגוף הזה, פעם אחת, כן.
מי לא נכנס למסלול: מי שמעסיק עובדים, מי שהוא בעל שליטה בחברה, מי שמקבל הכנסה ממעסיק שלו לשעבר (כדי שאנשים לא יתפטרו ביום שני ויחזרו ביום שלישי כפרילנסרים), ומי שיותר מרבע מההכנסה שלו מגיעה מצד קשור.
אז כמה מס באמת משלם עוסק פטור?
זאת השאלה שכולם שואלים ואף אחד לא עונה עליה במספרים, אז הנה היא במספרים.
לפני שנתחיל, מרכיב אחד שרוב האנשים לא יודעים שקיים. כל תושב ישראל מקבל נקודות זיכוי: גבר מקבל 2.25 ואישה מקבלת 2.75, וכל נקודה שווה 2,904 שקל בשנה ב-2026. זה לא ניכוי מההכנסה. זה קיזוז ישיר מהמס עצמו. כלומר גבר מתחיל כל שנה עם 6,534 שקל שהמדינה כבר חייבת לו.
עכשיו נריץ שני תרחישים במסלול עסק זעיר, בלי שום הכנסה אחרת:
| שלב בחישוב | 4,000 בחודש | 7,000 בחודש |
|---|---|---|
| מחזור שנתי | 48,000 | 84,000 |
| ניכוי אוטומטי, 30 אחוז | 14,400- | 25,200- |
| הכנסה חייבת | 33,600 | 58,800 |
| מס במדרגה הראשונה, 10 אחוז | 3,360 | 5,880 |
| נקודות זיכוי (2.25) | 6,534- | 6,534- |
| מס הכנסה בפועל | 0 | 0 |
אפס. בשני המקרים.
ואם מריצים את החשבון הזה עד הקצה, אפשר לראות איפה בדיוק הוא נגמר. הזיכוי של 6,534 שקל מכסה מס על הכנסה חייבת של 65,340 שקל. אחרי שמחזירים את ניכוי ה-30 אחוז, זה אומר מחזור של כ-93 אלף שקל בשנה בלי שקל אחד של מס הכנסה. אישה, עם 2.75 נקודות, מגיעה לכ-114 אלף.
וזה כמעט כל הדרך עד תקרת העוסק הפטור. כלומר בשביל הרוב המוחלט של מי שעושה את זה בצד, מס הכנסה הוא בכלל לא הסיפור.
אבל יש כאן "אבל" אחד גדול, והוא נוגע כנראה בדיוק בך.
אם יש לך משכורת, נקודות הזיכוי כבר נוצלו שם. המעסיק שלך משתמש בהן בכל תלוש. ולכן ההכנסה מהעסק לא מתחילה מלמטה, היא מצטרפת מעל המשכורת ומחויבת במדרגת המס השולית שלך. מי שמרוויח 15 אלף שקל בחודש כשכיר ומוסיף 4,000 מהצד, ישלם על התוספת הזאת לפי 20 אחוז ומעלה, ולא לפי 10.
זה עדיין רחוק מלהיות אסון. אבל זה ההבדל בין "אפס" לבין "בערך 400 שקל בחודש", וכדאי לדעת את זה מראש ולא בהפתעה בפברואר.
(ואם אתה מרגיש עכשיו שגילית איזה סוד, תיהנה מזה רגע. בשנייה שתתחיל להשקיע את הכסף שנכנס תגלה שהמס על דיבידנד אמריקאי הוא לא 15 אחוז, והתחושה תתאפס.)
מה כן יוצא מהכיס
ביטוח לאומי. זה החלק שאף אחד לא אוהב, אז נעבור אותו מהר ובכנות.
עצמאי משלם ב-2026 שני שיעורים: 7.7 אחוז על הכנסה חייבת עד 7,703 שקל בחודש, ו-18 אחוז על כל שקל מעל זה.
ויש כאן רצפה שכדאי להכיר, כי היא תופסת בדיוק את מי שמתחיל: מי שההכנסה החודשית שלו נמוכה מ-3,442 שקל משלם כאילו הרוויח 3,442. בתרחיש הראשון בטבלה, הכנסה חייבת של 2,800 שקל בחודש, זה אומר שהתשלום מחושב על הרצפה ולא על מה שבאמת נכנס. כלומר כ-265 שקל בחודש, בערך 3,200 שקל בשנה.
זה כן המספר האמיתי שיוצא מהכיס, וזה גם כמעט כל מה שיוצא ממנו. (למי שגם שכיר החישוב שונה, כי המשכורת כבר נושאת חלק מהנטל.)
ואם כבר הגענו לכאן, שווה לדעת שיש דרך אחת להוריד גם את זה וגם את מס ההכנסה באותה פעולה. הפקדה לקרן השתלמות לעצמאים מוכרת כהוצאה, כלומר היא מקטינה את ההכנסה החייבת שגם מס הכנסה וגם ביטוח לאומי מחושבים ממנה. וזה עוד לפני שדיברנו על מה שקורה לכסף עצמו בפנים.
וזה החלק שמפתה לקרוא לו גזל, אבל הוא בכלל לא מס. זה מה שקונה לך דמי לידה, קצבת נכות, פיצוי על פגיעה בעבודה ודמי אבטלה לעצמאים. שכיר לא מרגיש את התשלום הזה כי הוא יורד מהתלוש לפני שהוא רואה את הכסף. עצמאי מעביר אותו בעצמו, וזה כואב פי עשרה. אותו כסף בדיוק.
ומתי דווקא לא כדאי
המסלול הזה לא מתאים לכולם, ועדיף לדעת את זה עכשיו מאשר בסוף השנה.
אם ההוצאות האמיתיות שלך גבוהות מ-30 אחוז, הניכוי האוטומטי עולה לך כסף. מי שמוכר שירות, כלומר את הזמן והראש שלו, כמעט תמיד מתחת ל-30 אחוז ומרוויח מהמסלול. לעומת זאת חנות אונליין שמנוהלת על ידי אדם אחד שורפת מדיה ומלאי, ושם ניכוי ההוצאות בפועל שווה הרבה יותר. שני המודלים עובדים, הם פשוט לא באותו מסלול מס.
אם אתה מתכוון להעסיק מישהו, אתה יוצא מהמסלול ברגע שזה קורה. גם עוזר במשרה חלקית.
ואם אתה מתקרב לתקרה, תעקוב אחריה בזמן אמת. חצייה של 122,833 שקל בשקל אחד הופכת אותך לחייב במע"מ, ומע"מ שלא גבית מהלקוח יוצא מהכיס שלך.
ואם עדיין לא נכנס שקל בכלל, אז אין כאן שאלת מס. יש שאלה אחרת לגמרי, והיא למה שנה שלמה עוברת בלי שנכנס שקל. תפתור אותה קודם, ותחזור לכאן אחר כך.
ואם אתה כבר מעבר לתקרה, או סתם רוצה לראות איך כל החלקים מתחברים, יש לנו את החשבון המלא של כמה מס משלם עצמאי בישראל, כולל מדרגות, ביטוח לאומי ומע"מ במקום אחד.
וכל המספרים כאן, התקרה, נקודות הזיכוי, שיעורי הביטוח הלאומי, מתעדכנים כל ינואר. הם נכונים ל-2026 ולא לנצח.
מה באמת נדחה כאן
אז בוא נסכם את מה שיצא מהחשבון הזה. הפתיחה לא עולה כלום ולוקחת ערב. ההתנהלות השוטפת, מאז 2024, היא דיווח מקוצר אחת לשנה. ומס ההכנסה, למי שאין לו משכורת מקבילה, הוא אפס עד מחזור שנתי של כ-93 אלף שקל.
כלומר כל המחסום שדחית שנתיים הוא בקשה מקוונת אחת וערב אחד מול המחשב.
וזאת גם לא רק ניירת. ברגע שיש לך מספר עוסק אתה יכול לעבוד מול עסקים, ועסק לא יעביר לך שקל בלי חשבונית. אלה בדיוק הלקוחות שמשלמים יותר, משלמים בזמן, וחוזרים. ההודעה הראשונה ללקוח הראשון נראית אחרת לגמרי כשיש לך מה לענות על "אתה יכול להוציא לי חשבונית?".
ואם אחרי כל החשבון הזה אתה עדיין דוחה, שווה להיות כן לגבי מה בדיוק נדחה. זאת לא הבירוקרטיה, כי בדיוק ספרנו אותה. זה הרגע שבו מה שאתה עושה מפסיק להיות "משהו בצד" ומקבל שם. מהרגע הזה אפשר להיכשל בו, וזה באמת מפחיד יותר מטופס.
אבל זאת כבר לא שאלה של מס.
ואם יש דבר אחד לקחת מכאן, זה לא מספר. זה שהמדינה, שרובנו מניחים אוטומטית שהיא עומדת בדרך, הורידה את המדרגה הראשונה כמעט עד הרצפה בלי לספר לאף אחד. מי שעדיין עוצר לפניה, עוצר מול משהו שכבר לא שם.
