נכנסו לך 25,000 שקל החודש.
עכשיו תענה בלי לחשוב יותר מדי: כמה מזה שלך?
רוב העצמאים שאני מכיר יגידו מספר, יעצרו, ויגידו "רגע, תלוי". והם צודקים שזה תלוי, אבל זה לא באמת התשובה. התשובה היא שאין להם מושג, כי אף אחד לא ישב איתם פעם אחת ועשה את החשבון עד הסוף.
אז בוא נעשה אותו כאן, בשקלים, על מקרה אחד מלא. כל מספר בכתבה הזאת מגיע מאתר של רשות ממשלתית או מגוף מפוקח, והמקורות למטה.
אבל לפני החשבון, הדבר שהופך אותו לבלבל: אתה לא משלם מס לגוף אחד. אתה משלם לשלושה. הם לא מדברים ביניהם, הם גובים לפי שלושה חוקים שונים, ואחד מהם כנראה גדול ממה שאתה חושב.
שלושה גובים, שלושה חוקים
לפני כל מספר, צריך את המפה. כי החלק שמבלבל אנשים הוא לא הגובה של המס, אלא שהם מנסים לחשוב עליו כדבר אחד.
מס הכנסה לוקח אחוז מהרווח שלך, בשיטת מדרגות. ככל שהרווח גדול יותר, האחוז על השקל הבא גדול יותר.
ביטוח לאומי לוקח אחוז מאותו רווח בדיוק, אבל לפי מדרגות משלו, שהן שונות לגמרי ויש בהן רק שתיים.
מע"מ לא נוגע ברווח שלך בכלל. הוא אחוז על העסקה, שאתה גובה מהלקוח ומעביר הלאה. אתה צינור, לא משלם.
שים לב מה קרה כאן, כי זאת כבר חצי מהבלבול: שניים מהשלושה נגזרים מאותו מספר, והשלישי לא נוגע בך אם עשית את זה נכון.
מע"מ: למה הוא הכי מפחיד והכי פחות עולה
נתחיל בו דווקא, כי הוא מייצר את רוב הפאניקה ואת הכי מעט נזק.
מע"מ בישראל הוא 18 אחוז. עוסק מורשה מוסיף אותם למחיר, גובה מהלקוח, ומעביר למדינה. הוא גם מקזז את המע"מ ששילם על ההוצאות שלו. כלומר הכסף עובר דרכו ולא נשאר אצלו, ולכן מע"מ הוא לא הוצאה של העסק אלא של הלקוח.
שני מקרים שבהם זה כן כואב, ושווה להכיר אותם מראש. הראשון: לקוח פרטי, שלא מקזז מע"מ, ולכן מבחינתו אתה פשוט יקר ב-18 אחוז ממישהו שלא גובה. השני: לשכוח שהכסף הזה לא שלך ולחיות ממנו, ואז להיתקע בסוף התקופה.
ומי שמחזורו נמוך לא נכנס לזה בכלל. עוסק פטור לא גובה מע"מ ולא מעביר מע"מ, כל עוד המחזור השנתי שלו לא עובר 122,833 שקל ב-2026.
מס הכנסה: המדרגות, וכמה מהן באמת נוגעות בך
מס הכנסה נגבה על ההכנסה החייבת, כלומר על המחזור פחות ההוצאות המוכרות. לא על מה שנכנס, על מה שנשאר.
אלה המדרגות ל-2026. שתי המדרגות האמצעיות הורחבו השנה אחרי שלוש שנים של הקפאה, אז טבלאות שמסתובבות באינטרנט עם 16,150 הן של 2025:
| הכנסה חייבת בחודש | הכנסה חייבת בשנה | שיעור |
|---|---|---|
| עד 7,010 | עד 84,120 | 10% |
| 7,011 – 10,060 | 84,121 – 120,720 | 14% |
| 10,061 – 19,000 | 120,721 – 228,000 | 20% |
| 19,001 – 25,100 | 228,001 – 301,200 | 31% |
| 25,101 – 46,690 | 301,201 – 560,280 | 35% |
| 46,691 – 60,130 | 560,281 – 721,560 | 47% |
| מעל 60,130 | מעל 721,560 | 50% |
הטעות הכי נפוצה בקריאת הטבלה הזאת היא לחשוב ששיעור אחד חל על הכל. הוא לא. אם ההכנסה החייבת שלך היא 20,000 בחודש, אתה לא משלם 31 אחוז על 20,000. אתה משלם 10 אחוז על החלק הראשון, 14 על הבא, וכן הלאה, ורק על הפרוסה האחרונה 31.
(ולכן להרוויח יותר אף פעם לא משאיר אותך עם פחות ביד. זאת אמונה עממית עמידה במיוחד, והיא פשוט לא נכונה.)
ואז, אחרי שחישבת את המס, מגיעות נקודות הזיכוי ומורידות ממנו סכום קבוע. גבר תושב ישראל מקבל 2.25 נקודות, אישה מקבלת 2.75, וכל נקודה שווה 2,904 שקל בשנה. זה לא ניכוי מההכנסה, זה קיזוז מהמס עצמו.
ביטוח לאומי: הגובה שאף אחד לא סופר
כאן מגיע החלק שמפתיע כמעט כל מי שרואה אותו לראשונה.
עצמאי משלם ב-2026 שני שיעורים על ההכנסה החייבת: 7.7 אחוז על החלק שעד 7,703 שקל בחודש, ו18 אחוז על כל שקל מעל, עד תקרה של 51,910 שקל בחודש. מי שמרוויח פחות מ-3,442 שקל בחודש משלם כאילו הרוויח 3,442.
תעצור על ה-18 האלה, כי הם המספר שכולם מפספסים. הם לא נשמעים כמו מס והם לא נקראים מס, אבל הם יוצאים מאותו כיס ונגזרים מאותה הכנסה חייבת בדיוק שמס הכנסה נגזר ממנה.
ובניגוד למס הכנסה, הם קונים לך משהו קונקרטי: דמי לידה, קצבת נכות, פיצוי על פגיעה בעבודה ודמי אבטלה לעצמאים. זה לא נחמה, זה פשוט הבדל אמיתי בין שני התשלומים.
אז כמה מס באמת משלם עצמאי? החשבון המלא
עכשיו נריץ הכל על מקרה אחד. עצמאי, עוסק מורשה, בלי הכנסה אחרת, עם 2.25 נקודות זיכוי:
| שלב | סכום |
|---|---|
| מחזור שנתי (בלי מע"מ) | 300,000 |
| הוצאות מוכרות | 60,000- |
| הכנסה חייבת | 240,000 |
| מס הכנסה לפי המדרגות | 38,712- |
| נקודות זיכוי | 6,534+ |
| מס הכנסה בפועל | 32,178- |
| ביטוח לאומי ובריאות | 33,679- |
| נשאר ביד | 174,143 |
174,143 שקל בשנה, שהם 14,512 בחודש. הנטל הכולל הוא 27.4 אחוז מההכנסה החייבת.
אבל תסתכל שוב על שתי השורות באמצע, כי שם נמצא הדבר שבאמת שווה לקחת מכאן.
מס הכנסה: 32,178. ביטוח לאומי: 33,679.
ביטוח לאומי גדול יותר ממס הכנסה.
וזה משנה את כל השיחה. כי כל האנרגיה של עצמאים מופנית למס הכנסה. עליו מדברים, עליו שואלים את רואה החשבון, עליו קוראים כתבות. ובינתיים הגוף השני, זה שאף אחד לא סופר, לוקח קצת יותר.
מתי בעצם משלמים את המס הזה?
שאלה שנשמעת טכנית והיא בעצם הסיבה מספר אחת שעצמאים נכנסים לבור.
אתה לא משלם את הסכומים האלה בסוף השנה בהעברה אחת. אתה משלם מקדמות לאורך השנה, גם למס הכנסה וגם לביטוח לאומי, והן מחושבות לפי מה שהיה לך בשנה שעברה.
ואז, כשמגישים את הדוח השנתי, עושים התחשבנות: שילמת יותר מדי, מקבלים החזר. פחות מדי, משלימים.
הבור נמצא בדיוק במילים "לפי שנה שעברה". עסק שצמח פי שניים משלם כל השנה מקדמות של עסק קטן יותר, מרגיש עשיר, ואז מקבל השלמה גדולה. עסק שהתכווץ משלם כל השנה מקדמות של עסק גדול יותר ומממן למדינה אשראי בלי ריבית.
בשני הכיוונים אפשר לבקש לתקן את המקדמות תוך כדי השנה, וזאת בקשה שגרתית לגמרי. (מי שנמצא במסלול עסק זעיר פטור ממקדמות מלכתחילה, וזה אחד היתרונות הכי גדולים שלו.)
הכלל המעשי היחיד שצריך כאן: הכסף שהמדינה תיקח בסוף אף פעם לא היה שלך. מי שמפריש אותו הצידה כשהוא נכנס לא ירגיש את ההתחשבנות. מי שלא, יפגוש אותה ביום הכי לא נוח.
ומה אם אתה גם שכיר וגם עצמאי?
זה המצב של רוב מי שמתחיל, ולכן שווה להגיד מה משתנה. שני דברים, ושניהם לרעתך:
נקודות הזיכוי כבר נוצלו. המעסיק שלך משתמש בהן בכל תלוש. ההכנסה מהעסק לא מתחילה מהמדרגה הראשונה, היא מצטרפת מעל המשכורת. כלומר השקל הראשון שתרוויח בצד ממוסה במדרגה השולית שלך, לא ב-10 אחוז.
וביטוח לאומי מחושב אחרת. המשכורת כבר נושאת חלק מהנטל, ויש תיאום בין השניים, אז המספר האישי שלך זז.
המסקנה המעשית: אל תיקח את 27.4 האחוז מהדוגמה למעלה ותדביק אותם על הכנסה צדדית. מי שיש לו משכורת צריך להסתכל על המדרגה השולית שלו, ושם המספר גבוה יותר.
מה באמת מקטין את החשבון
ופה נמצאת הבשורה, כי שלושת הכלים הבאים פועלים על ההכנסה החייבת. כלומר כל שקל שיורד ממנה מקטין את שני הגובים בבת אחת.
הוצאות מוכרות. הכלי הבסיסי, והכי מוזנח. המבחן בחוק הוא אחד: האם ההוצאה שימשה לייצור ההכנסה. אם כן, היא יורדת מהמחזור לפני שמחשבים משהו.
ופה נמצא מה שרוב המתחילים מפספסים: הוצאה מעורבת, כלומר כזאת שמשמשת גם לעסק וגם לחיים הפרטיים, לא נפסלת. היא מוכרת בחלקה. הטלפון, הרכב, החשמל והארנונה של החדר שממנו אתה עובד, כולם נכנסים לקטגוריה הזאת, וכל סוג הוצאה מוכר לפי שיעור שקבוע בתקנות.
המסקנה המעשית פשוטה מאוד, והיא לא דורשת שתדע את השיעורים בעל פה: תשמור הכל. מי שמחליט לבד באמצע השנה שקבלה "בטח לא מוכרת" עושה את עבודת רשות המסים בהתנדבות, ובדרך כלל בחומרה גדולה משלה.
מסלול עסק זעיר. למי שמחזורו עד 122,833 שקל, המדינה מכירה אוטומטית ב-30 אחוז מהמחזור כהוצאה, בלי קבלות ובלי הוכחות. הפירוט המלא נמצא בכתבה על פתיחת עוסק פטור.
קרן השתלמות. ההפקדה מוכרת כהוצאה עד 4.5 אחוז מההכנסה החייבת, ומקטינה גם את בסיס הביטוח הלאומי. ובנוסף, הרווחים בתוכה פטורים ממס רווחי הון. למה זה החשבון הכי טוב שיש לישראלי זה סיפור בפני עצמו.
שים לב לתבנית: אף אחד משלושתם הוא לא טריק ואף אחד לא בתחום האפור. כולם כתובים בחוק, וכולם עובדים על אותה נקודה אחת שממנה נגזר הכל.
מה לעשות עם זה
קח את המספר שלך ותריץ את אותם ארבעה שלבים: מחזור, פחות הוצאות, זה הבסיס. מהבסיס גוזרים מס הכנסה לפי המדרגות, מורידים נקודות זיכוי, ואז גוזרים מהבסיס שוב ביטוח לאומי.
לוקח עשר דקות, ופעם אחת בחיים זה שווה את זה. כי ההבדל בין עצמאי שיודע את המספר הזה לבין אחד שלא הוא לא ידע כללי. זה מי מתמחר נכון, מי מפריש בצד את הסכום הנכון, ומי מגלה בפברואר.
ואם יש דבר אחד לקחת מכאן, הוא לא 27.4 אחוז, כי המספר שלך יהיה אחר. זה שהחשבון הזה בכלל ניתן לעשייה, ושהוא לא דורש רואה חשבון אלא מחשבון. רוב מי שנמנע ממנו נמנע כי הוא מניח שהוא מסובך.
הוא לא מסובך. הוא פשוט אף פעם לא נעשה.
