חיפשת כמה מס משלמים על דיבידנד ממניה אמריקאית.
אתר אחד אמר לך 12.5 אחוז.
אחר אמר 15.
שלישי אמר שזה תלוי.
כולם טעו. המספר הוא 25.
וזה לא ויכוח פרשנות. זה כתוב בסעיף 12 באמנת המס בין ישראל לארצות הברית, מסמך פומבי שכל אחד יכול לפתוח. הבעיה היא שאף אחד לא טורח, וכולם מעתיקים אחד מהשני.
אבל המספר הזה הוא לא באמת הבעיה שלך. הבעיה מתחילה אם לא מילאת טופס אחד.
מאיפה הגיעו המספרים השגויים
ברירת המחדל בארצות הברית היא ניכוי של 30 אחוז מכל דיבידנד שיוצא לתושב זר. אמנת מס בין שתי מדינות מורידה את השיעור הזה, וכל אמנה קובעת מספר אחר.
ופה נולדות שתי הטעויות. ברוב האמנות שארצות הברית חתמה השיעור על דיבידנד הוא 15 אחוז, אז מי שלא בדק פשוט הניח שגם אצלנו. האמנה עם ישראל חריגה: היא קובעת 25 אחוז ליחיד, אחד השיעורים הגבוהים שיש.
הטעות השנייה מעניינת יותר, כי היא כמעט נכונה. 12.5 אחוז באמת מופיע באמנה, אבל הוא לא שלך. הוא נועד לתאגיד שמחזיק 10 אחוז או יותר ממניות החברה המחלקת. אתה, שקנית מניה דרך אפליקציה, לא תאגיד.
| למי | שיעור | מתי |
|---|---|---|
| יחיד שמחזיק מניות רגילות | 25% | עם טופס W-8BEN |
| תאגיד שמחזיק 10 אחוז ומעלה | 12.5% | עם תיעוד מתאים |
| כל מי שלא הצהיר על תושבות | 30% | ברירת מחדל |
אז עכשיו אתה יודע שהמספר שלך הוא 25. השאלה היא איך מוודאים שזה באמת מה שינכו לך, כי ברירת המחדל היא לא לטובתך.
הטופס ששווה 5 אחוז מכל דיבידנד
הטופס נקרא W-8BEN. הוא לא טופס מס ואתה לא משלם בו כלום. הוא הצהרה אחת: אני לא אמריקאי, אני תושב ישראל, ולכן מגיע לי השיעור שבאמנה. הברוקר מחזיק אותו אצלו ומדווח לפיו.
בלעדיו, המערכת האמריקאית לא יודעת מי אתה ומנכה את ברירת המחדל: 30 אחוז.
עכשיו למה זה כל כך יקר, וזה החלק שאנשים מפספסים. בישראל אתה חייב 25 אחוז מס על דיבידנד, ומקבל זיכוי על המס ששילמת בארצות הברית. אם נוכו לך 25, הזיכוי מכסה את כל החוב ואתה מסיים. שילמת פעם אחת.
אבל הזיכוי מוגבל לשיעור שבאמנה, כלומר ל-25 אחוז. אם נוכו לך 30, חמשת האחוזים העודפים לא מזוכים בישראל ולא מוחזרים בארצות הברית. הם פשוט נעלמים.
ובכסף: על דיבידנד של 1,000 דולר, עם הטופס נשארים לך 750 ובלעדיו 700. חמישים דולר, על טופס שממלאים פעם אחת בשלוש שנים. תיק שמחלק 10,000 דולר דיבידנד בשנה מפסיד 500 דולר בשנה על שום דבר.
עד כאן החלק שרוב האנשים מכירים, גם אם לא במספרים הנכונים. ויש כאן הנחה שקטה שכדאי לבדוק: שאתה בכלל מחזיק מניה.
ואם אתה מחזיק קרן סל, זה קורה גם לך
עד כאן דיברנו על מניה בודדת, נגיד ספייס-אקס. אבל רוב מי שקורא את זה לא מחזיק מניות בודדות. הוא מחזיק קרן סל על מדד.
ופה אנשים מניחים שהם מחוץ לסיפור, כי הם לא רואים שום ניכוי. מספר אחד בתיק, והוא תמיד נראה נקי.
הוא נקי כי הוא כבר קוזז. הקרן מקבלת דיבידנדים מהחברות שבמדד, והמס נלקח בדרך. השאלה היחידה היא איפה בדיוק הוא נלקח, וזה תלוי במקום שבו הקרן רשומה.
| סוג הקרן | ניכוי בארה״ב | מי משלם אותו | מזוכה לך בישראל |
|---|---|---|---|
| קרן אמריקאית, למשל VOO או SPY | 25% | אתה, בניכוי מהחלוקה | כן |
| קרן אירית, למשל CSPX או VUAA | 15% | הקרן, לפני שראית שקל | לא |
ועכשיו החלק הלא אינטואיטיבי. 15 נראה טוב יותר מ-25, אבל זאת לא השוואה הוגנת.
את ה-25 שנוכו ממך אתה מקזז מול חבות המס בישראל, אז בפועל שילמת פעם אחת. את ה-15 של הקרן האירית אתה לא מקזז בכלל, כי לא אתה שילמת אותם. הם ירדו משווי הקרן לפני שהכסף הגיע אליך, ואין שום מנגנון להחזיר אותם.
אז על דיבידנדים לבד, ההבדל בין השתיים קטן בהרבה ממה שהמספרים מרמזים. אבל יש בין שתי הקרנות האלה הבדל שני, שלא קשור לדיבידנד בכלל. הוא לא מופיע בדף המוצר של אף אחת מהן, והוא יכול להיות שווה הרבה יותר מכל אחוז שדיברנו עליו עד עכשיו.
מי מנכה לך, ומי משאיר את זה עליך
לפני שנגיע לזה, יש שאלה אחת שקובעת אם אתה בכלל צריך להגיש דוח שנתי. רוב האנשים לא יודעים שהיא נשאלת.
ברוקר ישראלי, בנק או בית השקעות, מנכה לך את המס במקור באופן אוטומטי. החבות נסגרת דרכו, וברוב המקרים אתה לא מגיש כלום.
ברוקר זר לא מנכה כלום עבור ישראל. הוא לא מכיר את רשות המסים ולא מדווח לה. כל האחריות עוברת אליך: להגיש דוח שנתי מלא, גם בשנה שהפסדת בה.
וזה לא ניואנס טכני. אי-דיווח על רווחים מברוקר זר הוא לא שכחה. זאת עבירה.
עד כאן דיברנו על מס שמנכים מהדיבידנד. עכשיו החלק שכמעט אף אחד לא מסביר, והוא זה שיכול להפוך לך רווח יפה להפסד.
הרווח שלך נמדד בשקלים, לא בדולרים
כשאתה מוכר מניה אמריקאית ברווח, אתה חושב על הרווח בדולרים. רשות המסים לא. היא מודדת הכל בשקלים, ולכן שער הדולר נכנס לחישוב גם אם לא נגעת בו.
המחוקק לא רוצה למסות אותך על עליית הדולר עצמה, ולכן החישוב נעשה פעמיים: פעם אחת כשעלות הקנייה מומרת לפי השער ביום הקנייה, ופעם שנייה לפי השער ביום המכירה. הרווח הנמוך מבין השניים הוא זה שממוסה.
זה נשמע טכני. תראה מה זה עושה בפועל.
| חישוב | עלות בשקלים | תמורה בשקלים | רווח |
|---|---|---|---|
| לפי שער יום הקנייה | 16,000 | 22,200 | 6,200 |
| לפי שער יום המכירה | 18,500 | 22,200 | 3,700 |
| מה שממוסה בפועל | — | — | 3,700 |
הרווח בדולרים היה 1,000. בשקלים, לפי החישוב הראשון, הוא נראה כמו 6,200, כי הדולר התחזק. אבל 2,500 מתוכם הם לא רווח מהמניה אלא מהמטבע, ועל זה לא משלמים. המס מחושב על 3,700, כלומר 925 שקל במקום 1,550.
ועכשיו הפוך את הכיוון, כי זה החלק הלא נעים. אם הדולר נחלש בזמן שהחזקת, הרווח שלך בשקלים קטן מהרווח בדולרים, ואתה ממוסה על הסכום הקטן. זה נשמע כמו בשורה טובה, אבל המשמעות היא שהרווח האמיתי שלך, זה שנכנס לחשבון בשקלים, פשוט קטן יותר ממה שראית במסך. אפשר להרוויח 20 אחוז על מניה ולסיים עם פחות מ-4 אחוזים בכיס. אותה עסקה בדיוק, רק שהדולר ירד מ-3.70 ל-3.20: קנית ב-18,500 שקל, מכרת ב-19,200, והרווח שלך הוא 700 שקל. בדולרים הרווחת 1,000, בשקלים הרווחת פחות מ-4 אחוזים.
המספר שאף אחד לא מספר לך: 60 אלף דולר
וזה ההבדל השני בין הקרן האמריקאית לאירית, זה שהבטחתי.
מניה אמריקאית נחשבת נכס אמריקאי. לא משנה איפה אתה גר, לא משנה איפה הברוקר יושב, ולא משנה איפה מוחזקות המניות בפועל. ה-IRS אומר את זה במפורש: מניה של תאגיד אמריקאי היא חלק מהעיזבון האמריקאי בלי קשר למקום שבו מוחזקות התעודות.
ולתושב זר יש פטור על 60 אלף דולר. זהו.
מעל הסכום הזה העיזבון חייב בהגשה לרשות המס האמריקאית, והשיעורים מטפסים עד 40 אחוז. לשם השוואה, לאזרח אמריקאי הפטור עומד על מיליוני דולרים.
ופה זה נהיה חמור באמת. לארצות הברית יש אמנות מס עיזבון עם 15 מדינות: אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, דרום אפריקה, שווייץ ובריטניה.
ישראל לא ברשימה.
האמנה שהורידה לך את הדיבידנד מ-30 ל-25 היא אמנת מס הכנסה, והיא לא נוגעת בעיזבון בכלל. בחזית הזאת אין לנו שום הגנה.
ועכשיו חוזרות שתי הקרנות. קרן אירית לא נחשבת נכס אמריקאי, גם כשכל מה שהיא מחזיקה זה מניות אמריקאיות. מבחינת ה-IRS היא נכס אירי, ולכן היא מחוץ לתמונה הזאת לגמרי.
| מה אתה מחזיק | נכס אמריקאי | פטור | שיעור מקסימלי |
|---|---|---|---|
| מניה אמריקאית ישירות | כן | $60,000 | 40% |
| קרן סל אמריקאית | כן | $60,000 | 40% |
| קרן סל אירית | לא | — | אין חשיפה |
זה לא אומר שקרן אירית עדיפה לכולם, ויש שיקולים נוספים בשני הכיוונים. זה כן אומר שההבדל בין השתיים הוא לא רק שני אחוזי ניכוי, וששווה לדעת את זה לפני שבוחרים ולא אחרי.
מה שכדאי לקחת מזה
חמישה דברים, לפי סדר החשיבות.
- תוודא שהטופס אצל הברוקר בתוקף. הוא פג אחרי שלוש שנים ורוב האנשים לא שמים לב. זאת בדיקה של דקה ששווה 5 אחוז מכל דיבידנד.
- תדע אם הברוקר שלך מנכה במקור או משאיר את זה עליך. זה קובע אם אתה חייב בהגשת דוח שנתי, וזאת לא שאלה שכדאי לגלות בדיעבד.
- מקום הרישום של הקרן שווה יותר מאחוז הניכוי. קרן אמריקאית חושפת אותך למס עיזבון מעל 60 אלף דולר, קרן אירית לא. ההבדל הזה גדול בהרבה מהפער בדיבידנד.
- תסתכל על הרווח בשקלים ולא בדולרים. זה המספר שנכנס לך לחשבון וזה המספר שממוסה.
- תבדוק כל מספר מס מול מקור ראשוני. טקסט האמנה ורשות המסים פומביים. כל השאר מעתיק.
ואם יש דבר אחד שכדאי לקחת מהכתבה הזאת, הוא לא שיעור מס. זה שבכסף, מספר שכולם חוזרים עליו הוא לא בהכרח נכון. הוא רק פופולרי.
אין באמור ייעוץ מס או ייעוץ השקעות. השיעורים נכונים למועד הפרסום ומבוססים על טקסט האמנה ועל פרסומי רשות המס האמריקאית, המקושרים למטה. מצב אישי משתנה מאדם לאדם, ובמס עיזבון בפרט התכנון מורכב ותלוי בנסיבות. לפני החלטה שנשענת על אחד המספרים כאן, תתייעץ עם איש מקצוע.
מקורות
- טקסט אמנת המס בין ישראל לארצות הברית, IRS
- IRS Tax Treaty Table 1: שיעורי ניכוי לפי מדינה
- Freeman Law: סעיף 12 באמנה, דיבידנדים
- IRS: מס עיזבון לתושב זר, וסף 60 אלף הדולר
- IRS: רשימת אמנות מס העיזבון של ארצות הברית
- IRS: הוראות טופס 706-NA, זיכוי ושיעורים
- State Street: קרן אמריקאית מול קרן אירית למשקיע שאינו אמריקאי
- Interactive Brokers: תיעוד תושבות ושיעור הניכוי
- חתול פיננסי: אופן חישוב רווח הון בניירות ערך זרים
